לעיתים קורה שבמצבים מסוימים, כשהדרך לא ברורה ואנו נדרשים לנווט בסביבה בעייתית, כמו יער, מישור רחב ידיים ובתנאי מזג אויר מסוימים, אנו מוצאים עצמינו הולכים במעגלים ולא הולכים ישר אל המקום אליו אנו רוצים להגיע. 

 

למה זה קורה בכלל ?

​

ישנן כמה תיאוריות שכנראה שילוב ביניהן יכול להסביר את התופעה:

1. אורך רגליים לא זהה. עובדה שכיחה אצל רוב בני התמותה. עובדה זו גיכולה לגרום לשינוי בכיוון התנועה, בעיקר כשקצב ההליכה הוא מהיר והראש מוטה קדימה (כשסוחבים תיק ציוד על הגב, למשל)

2. מוקד ראיה לא ממורכז שנובע מעין דומיננטית שגורמת להסטיה בכיוון. איך תדעו מהי העין הדומיננטית שלכם? בצעו את הבדיקה הבאה: כששני העיניים םפקוחות, מיתחו את היד והצביעו על עצם ברור ומרוחק. כעת עצמו כל עיין בנפרד וראו מי מהן רואה את האצבע על העצם שבחרתם. זוהי העין הדומיננטית שלכם.

3. הנטיה הטבעית לחמוק ממכשולים ולנוע על הדרך הנוחה ביותר

4. העדפת המוח האנושי לאגף מימין מכשולים

5. מזג האויר. כשהראות מוגבלת כך גם חוש הכיוון שלנו משתבש. ערפל, עננים, חושך...

6. העדר נקודת ייחוס. כולל עצמים בולטים בשטח, השמש וכו'

​

מה לעשות כדי לשמור על כיוון ולא ללכת במעגלים ?

​

1. יש למצוא שני אלמנטים בולטים בשטח. אחד קרוב ואחד מעט רחוק יותר ולדמיין קו ביניהם. לשמור על קשר עין איתם ולהתיישר לפי הקו הדמיוני, תוך כדי ההליכה.

2. אם יש רק אובייקט אחד בנמצא, נקבע אובייקט נוסף בנקודה גבוהה שנוכל להבחין בה ממרחק. אם יש צורך, נציב אובייקטים נוספים ככל שנתקדם. 

3. כיוון לפי רעש. אם יש רעש, ננסה לאתר מאיפה מגיע וככל שתתקדם נשמור על הכיוון ממנו הוא מגיע אלינו.

​

​