​

1. איפה אנחת? מהיכן אמריא בחזרה?

2. איפה מתחילים את הרכיבה בסמוך לשדה התעופה או ביעד מרוחק ממנו?

3. מה לעשות עם ארגז האופניים?

4. אופציות הלינה באזור

5. נקודת ענין באזור

6. תפירת המסלול

​

אופרת ארגז האופנים

​ארגז היא הדרך הנוחה והבטוחה להטיס את האופניים. זאת משום שבארגז יש חלל רב שבו ניתן לדחוס ציוד נוסף שעל הדרך ישמש גם להגנה על האופניים. אני, בדרך כלל, מוסיך 2-3 גושי קלקר לרוחב הארגז כדי למנוע מעיכה באזורים רגישים.  הבעיה היא מה לעשות עם הארגז או איך להשיג ארגז לטיסה חזור. 

מכאן שתי אפשרויות. האחת, לחזור אל הארגז שבאנו איתו. במקרה כזה אפשר:

• לאחסן בשדה התעופה. ישנם שדות תעופה בעולם שמספקים שירות איחסון לקרטונים של אופניים או כבודה אחרת. כדאי לבדוק

• אחסון במלון. עד כה, כל בתי המלון, המוטלים וההוסטלים איפשרו שמירת הקרטון, כל עוד יוזמן גם הלילה שלפני ההמראה בחזרה לארץ.

​​​

האפשרות השניה, ועליה אני חב חוב גדול לחבר יקר שתרם לי שני טיפים משנה-חיים, שהגדילו משמעותית את מיצוי פוטנציאל החופש שגלום ברכיב על אופניים:  לוותר על מכנס רכיבה עם חיתול לטובת תחתוני ספורט ולרכוש תיק לאופניים. 

רכשתי. 

תיק מעולה ואיכותי שעלה בסביבות 400 ש"ח. היה מקופל על סבל הכידון (2 ק"ג) ונפרס בשדה התעופה. הכנסתי לתוכו את כל הביגוד והציוד (לריפוד). פשוט נהדר. 

התיק מאפשר לסיים בכל יעד שארצה, לעלות על כל סוג רכבת שאבחר... חופש מוחלט. 

​

​​​​

ועכשיו, לתכנון עצמו. מהות המסע... מה אני מחפש בכל טיול שכזה...

​

עקרונות מנחים​

אני תמיד מזכיר לעצמי שמסע האופניים בחו"ל הוא בעל אופי שונה ממסע בארץ ולכן, אני תמיד משנן את התובנות אליהן הגעתי במסעותי הקודמים, כשאני מתיישב אל שולחן התכנון: 

 

... למה אני רוכב, אם חצי מהדרך סלולה?
משום שהץוואי מאפשר להתרכז בנוף. לספוג אותו, להריח אותו. לעצור ולצלם. לשמוע ולהרגיש את הדינמיקה. השביל הסלול משמש כ'מעקה בטיחות', כשאני מדי פעם גונב אל שביל צדדי ומוצא שטעיתי. 

​

טיול רכיבה הוא לא Sight Seeing קלאסי.

למסע יש מטרות אחרות. הראשונה בהן היא חוויה החופש, הגילוי, ההטתמעות בנופים ובין אנשים. , לחוות את המקום והרגע. 
ישנם חבלי ארץ שהנקודות המפורסמות בהן מפוזרות והגישה אליהן כרוכה שמאמצים גדולים מדי. מה שמתאים לטיול עם רכב אינו, בהכרח, מתאים לאופניים. 

​

התכנון עצמו...

​

שלב ראשון  - המסלול 'בגדול'

 

מאתר את תא השטח שבוא אטייל.

בדרך כלל אני מתחיל עם אזור אחד ולאחר בדיקת ספרות ואינטרנט לגבי אטרקציות, סוגי הדרכים וכו', יאני מחליט שמתאים או שלא. כך לא אחת יצא שתכננתי על דרום צרפת וסיימתי עם מסלול במזרח טירול...

​

רק לאחר שהגעתי למסלול רעיוני אפשרי, שמוצא לי חן, אני עובר לתכנון המפורט.

 

שלב שני  - תכנון מפורט

את התכנון המפורט אני אוהב לעשות באמצעות התוכנה המדהימה RideGPS.

בשלב הזה יש ירידה לפרטים של הדרכים, הלינה האטרקציות לאורך הדרך. לשם כך אני נעזר גם באתרי אינטרנט מקומיים, אתרי טיולים מקומיים, גוגל מפות. שימוש רב בחבריי ה- AI... אוסף ומלקט אתרים, רעיונות, מסלולים. את הכל אני מתרגם למסלול ב-  RideGPS

​

זהו תהליך של ניסוי וטעיה. היזון חוזר ובדיקות רבות.

​​

שלב שלישי - ליטוש

​

בדיקות קריטיות שחשוב לבצע:

• מזג אויר - אם התכנון הוא לעוד שנה, למשל, רצוי כבר להתחיל ללמוד על מזג האויר ב- LIVE. מה קורה שם היום. אפשר להעזר באתר Meteoblue  ובמצלמות רשת (אם יש). רכיבים חשובים שיש לבדוק: ימי גשם, כמות גשמים, טמפרטורות וכיווני רוח!

• האם אתרי הקמפינג פתוחים בתקופה המתוכננת?

• שימוש במצלמות רשת כדי לפתור דילמות. אחד האתרים הטובים: SkyLine  ו- earthCam

• חסימות ושערים (שטחים סגורים, קבוע או זמנית). עבודת הבילוש כוללת שימוש ב- streetview, חיפוש חומר על השביל, המסלול או תא השטח. איתור בסיס צבא ושטחים סגורים (שדות תעופה, אזרחים וצבאיים מאתר  DJI)

• אם יש תכניות של רכיבת שטח מחוץ לשבילים מסומנים - יש להתעדכן במיקום אזורי צייד!! זו סכנה אמיתית

 

 שלב שלישי - יצירת מסלול הרכיבה

 

הגענו לתכלס...

​

RideGPS - האתר מאפשר להתרשם מגרף הגבהים ולצפות בתוואי המתגבש על גבי מפות רקע שונות. ניתן להפעיל את איש הגוגל-רחובות בנקודות דילמה ואפשר לתחקר חלופות מעבר.

​

כמה דגשים וחסרונות שחייבים להיות מודעים להם:

​

1. האתר מתבסס על מפות open street map. אלו מפות קהילתיות שבהן כל דיכפין מטה ומכניס. מה שאומר שישנם מקרים רבים שבהם שבילים בשטח יכולים להיות בלתי עבירים/ חסומים/ לא קיימים. לא אחת נתקלתי בשבילים בשטח מפעלים ומחנות צבא, שטחי אש ושמורות טבע. על כן, מומלץ לבדוק צמתים וכניסות לשבילים הן על גבי תצ"א (גוגל) והן על ידי תמונות רחוב או תמונות שאחרים צילמו באזור (Google street view ו- Google earth)

2. השיפועים מתבססים על גריד גבהים ברזולוציה של 25-50 מטר. משמע שעליות קטנות, תלולות ככל שיהיו - לא תמיד ייראו בגרף הגבהים ולהיפך, מה שייראה כמעלה תלול בגרף הגבהים עשוי להתברר כשביל נוח שנחצב בעמל רב בהר.