​​​

לינה בשטח

 

דייג אוהב דגים?

​

לינה בשטח מפרה איזונים עדינים בסביבה. זה בכלל לא נושא ״וכיח״. הנוכחות הלילית בשטח תמיד תורגש. הריחות, הרעשים והתנועות בלילה מובחנים למרחקים ובעלי חיים, שזוהי שעת היפה, ידירו את עצמם מסביבתינו.

כאוהב טבע, אני נהנה ממנו אבל לא בו. אני אוהב להרגיש אותו, להתהלך בו אבל אני לא נהנה להשתמש בו להנאתי.

 

תמיד אמנע מלהתמקם בסמוך למקור מים או בסמוך לציר שמוביל אליו. לא אני הוא זה שיגרום לבעלי החיים לנדוד למקומות אחרים שעלולים להיות לא קיימים/ מרוחקים/ בטריטוריות של אחרים. במילים פשוטות, בהתמקמות לא אחראית ולא מתחשבת אנ יבעצם מפריע וממש מסכן. באמת שסתם. 

 

לינה במקומות שאינם מיועדים ומורשים מוסיפה גם סיכון של דריסת צמחיה חשובה (בעיקר במדבר) ולשבש אף יותר את אורחות חיי הלילה במקום. בחניונים מוכרזים או במקומות מופרים ממילא זה המקום הנכון. 

 

לכן, חוץ מענין העבירה על החוק יש כאן עבירה על חוקי הטבע. 

​​

​לינה באוהל

 

גם אחרי השנים שבהם ישנתי בשטח, אני עדיין לא מצליח להבין איך אפשר לישון בלי אוהל בשטח.

​

האוהל הוא 'המקום הבטוח' שלנו. זה נכון שקירותיו עשויים בד דק אבל בשביל המוח הפשוט שלנו זה עדיין מספק תחושת בטחון.

לכן, במידה ולאוהל יש מבנה רשת וכיסוי גשם נפרד, כדאי לפרוס גם את כיסוי הגשם של האוהל ולא להסתפק רק בשכבת הרשת שלו.

בנוסף להיבט הפסיכולוגי יש גם היבט מאוד מעשי - הוא מונע מהאלמנטים להטריד אותנו ומחרקי הלילה לטפס לנו על הראש.

 

שיקולים בבחירת ה'ספוט' במדויק:

• לא בצל מצוק או קיר נחל. מחשש להתמוטטות פתאומית או נפילת דרדרת.

• לא בתוך אפיק נחל. בדרך כלל הצמחיה בה עשירה יותר ולכן הסבירות לביקורי חרקים וטורפיהם, עולה. בתקופת שטפונות יש סכנה ברורה (בחורף ובעונות המעבר).

• לא מעל חורי מחילות בקרקע– לטובתי ולטובת הדיירים המקומיים.

• לא קרוב לערימות ענפים/ עלים/ אבנים. אלו יכולים להיות אכסניות נהדרות לשכנים שלא בטוח שתרצו לפגוש בלילה. 

​

לינה חשאית (stealth camping)

 

​תמיד כיף ואף רצוי לישון במקום מסודר/ מוכר. אם בגלל תחשות הביטחון ואם בגלל החברותא, המתקנים וכו'. 

 

אשר מדובר על לינה חשאית (stealth camping) העקרון הזה פחות נכון.

​

לינה חשאית מתאימה כאשר אני לבד ואין מקום מסודר/ שותפים ללינה. משום שאני בגפי ו/או במקום שאין בו מקום מסודר להתמקמם, אני מבקש להמנע ממקרה שבו אפונה על ידי בעל הבית/ שמור/ פקח וכו' אבל יותר מכל, להמנע מבני האדם הלא נכונים.

 

הדילמה: מצד אחד, רחוק מהעין. Out of sight. כדי להימנע מביקור סקרנים, מרעש, מאבק. לכן להתמקם לא קרוב מדי לשביל. מצד שני, לא רחוק מדי.

גם בשביל תחושת הביטחון וגם מהסיבה שאם חלילה אזדקק לסיוע, לא אהיה רחוק מדי מדרך חילוץ.

​

 בשטח סביר לפגוש, בדרך כלל, מטיילים שכמותינו אבל לא תמיד זה כך. אפשר בקלות למצוא את עצמינו בסיטואציה מלחיצה. למשל, להיות בסמוך לציר הברחה, נקודת מפגש/איזור ניסוי כלים/ סליק  של עבריינים, שטח צייד, אימון צבאי לילי... כל פרסונות שמעורבות במה שהזכרתי יחפשו בדיוק כמוני - מקומות נידחים, שקטים ומבודדים.

לכן, חובה להיות עירני לסביבה ולאתר מיקום שיתן לי את תחושת הביטחון הרבה ביותר.

​

כדי להישמר 'מתחת לרדאר' אגיע בשעות האור האחרונות ואזור הכללי שמתאים לעצירת הלילה. באזור הזה אאתר את המקום ש:

​

• שאינו מבליט את נוכחותי (למשל, לא על קו רכס, רקע ניגודי מדי וכו')

• קשה להגיע אליו בכלי רכב כמו ג'יפ. רצוי מיקום שרק רגלית ניתן להגיע אליו

• נקודה שולטת (עד כמה שניתן). מקום שממנו אני יכול להבחין בתנועה סביבי. את האוהל אמקם כך שאוכל לצפות אל הגזרה שנשפכת אלי.

• לא להפקיר את העורף. לוודא שהאזור העורפי סגור (למשל, מצוק, הר שממנו ההגעה אלי בעייתית)

• יש לפחות דרך יציאה אחת מהמקום  - שאינה הדרך שממנה הגעתי

​

מחנה חם

 

​​​אם החויה של הלינה בשטח נעה בין 30%-50% מההנאה של המסע הרי שמדורה היא 80% מההנאה שבלישון בשטח.

יחד עם זאת, היכולת לסחוב קרשים למדורה היא מוגבלת מאוד.

הואיל ואני ממש לא מתכוון לוותר על מדורה בשגלל הפרט הטכני הקטן הזה, אני נוהג לאסוף חומרי בעירה ממש בסמוך למועד ההכעה שלי למיקום. אם זה לא מצליח, אני פורק את הציוד במיקום וחוזר ברכיבה לאתר קרשים ועצים. כשהסבל פנוי, קל הרבה יותר. בכל אופן, בשמורות טבע - לא אוספים עצים. גם עצים יבשים הם חלק מהמערכת האקולוגית/ נופית. באשר לכמות, כבר למדי שעם מעט עצים אפשר לקבל תמורה הולמת ועם מדורה קטנה (על שטח של 20X20 ס"מ) אני בהחלט מצליח לחמם ארוחה טובה וידיים קרות ובעיקר להסריח מדורה, כמו שאני אוהב.

​

מתי המחנה יהיה 'קר', בלי מדורה?

• כשיש חשש שהמדורה תסגיר מיקום

• כשאני לא חי טוב עם המיקום ורוצה לשמור על האזנה וראיה טובה. המדורה מסנוורת.

• כשאני לא יכול להיות בטוח שהאש תהיה בשליטה. כלומר, כשהשטח סביב (עד 20 מטר ממני) - דליק ויש סבירות לרוחות מהירות.​​​​​​