ניווט עם מפה ומצפן
בעידן שלנו, הניווט עם מפה ומצפן נחשב ל"אולד פשן". זו יכולת שנמצאת בסכנת הכחדה כתוצאה מאינספור תוכנות הניווט המתוחכמות שאפשר להתקין המכשירי הטלפון הנייד, שכבר מזמן הפכו לחלק מהרקמות האנושיות של רובינו.
ביכולת לנווט באמצעות הכלי האנלוגי המיושן שנקרא מצפן, יש משהו מהנה, משהו מאתגר ולעיתים אף קריטית, מבחינות אחרות, כאשר אנו נדרשים לניווט בתנאים שחברינו הדיגיטלי שבק חיים.
אז נתחיל בהתחלה...
מבנה המצפן השטוח
ישנם מספר סוגי מצפנים. הנפוצים לשימוש בשטח הם מצפני האצבע – המוחזקים ביד כמו אקדח ומיועדים בעיקר לניווט מהיר וסוג אחר, ובו נתמקד, הוא מצפן שטוח המיועד לעבודה נוחה מול מפת נייר.
יש את המחט המגנטית (מחט המצפן), המסתובבת על צירה ומורה תמיד לצפון המגנטי (או בטעות גם לעצמים עשויי ברזל הקרובים למצפן). יש את משטח המצפן ועליו חץ ההתקדמות וסרגלים עם שנתות למדידת מרחק ישר במספר קנה מידה מקובלים.
יש את חוגת המצפן שאפשר לסובבה ידנית ובה סימון כל 360 המעלות, עם סימן N המורה על הצפון.
בתוך חוגת המצפן נבחין בדרך כלל בארבעה פסים דקים, מקבילים, שכיוונם צפון דרום. תזכרו אותם, נשתמש בהם מאוחר יותר. נקרא להם – פסי יחוס.
לפני הכל, בואו “ניישר קו” בעולם המינוחים:
הצפון מסומן על חוגת המצפן באות N.
כיון צפון, דרום, מזרח מערב בזויות ישרות (כל 90 מעלות מהצפון, עם כיוון השעון) – זה קל.
כיון צפון מזרח הוא הזוית שבדיוק בין המזרח לצפון.
כיוון צפון-צפון-מזרח היא הזוית שבין צפון מזרח לצפון.
אזימוט
אזימוט או בעגה המקצועית – Bearing היא הזוית שבין הצפון לבין כל מיקום מסוים במרחב. כלומר: צפון = 0 מעלות, מזרח = 90 מעלות, דרום – 180 מעלות ומערב = 270 מעלות.
התחשבות בנטיה המגנטית: הזוית הנוצרת בין הצפון הגיאוגרפי (זה שבמפה) והצפון המגנטי (זה של כדור הארץ) נקראת הנטיה המגנטית. בארץ שיעורה 2 מעלות.
לצורך מציאת כיוונים מדויקים יש להתחשב בנטיה זו. ולכן: אם מדדנו בשטח אזימוט בעזרת המצפן – עלינו להוסיף לו 2 מעלות.
אם מדדנו במפה אזימוט, עלינו לגרוע 2 מעלות על מנת לקבוע כיוון נכון בשטח בעזרת המצפן.
"דע מאיין אתה בא" - מציאת מיקומינו בשטח
השלב הראשון והחשוב ביותר בתחילת כל ניווט הוא מציאת המיקום המדויק שלנו במפה. אם לא נדע איפה אנחנו בדיוק, לא נוכל להמשיך ולנווט בשטח ובמפה. לשלב זה מומלץ להצטייד בכלי כתיבה שיכול לצייר על גבי המפה (עפרון).
1. זיהוי שתי נקודות גיאוגרפיות ברורות בשטח ובמפה
בשיטה זו, נמצא את האזימוט החוזר משני עצמים שנזהה בשטח. נקודת המפגש בין שני הקוים הדמיוניים שנוצרים מנקודת אלו - יציינו את מיקומינו.
מה נחפש?
כל אוביקט במרחב שניתן לזהות אותו במפה !
למשל: מבנים, פסגת הר, צומת דרכים, אנטנות וכו'.
יש לזכור שני כללים עיקריים:
1. לבחור את הנקודות הקרובות ביותר אלינו. כך הדיוק במדידה יהיה רב יותר ולהיפך.
2. לבחור שתי נקודות שרחוקות כמה שיותר אחת מהשניה
למשל, את זו שכמה שיותר משמאלנו ואת זו שכמה שיותר מימיננו. לא חובה, אבל בהחלט יקל על מציאת הכיוון אליהם וישפר את רמת הדיוק.
ככה, לידע כללי...
לא בכל מפה יש סימון של אלמנטים אלה. זה תלוי בקנה המידה של המפה. מפה בקנה מידה 1:50,000 היא מפה שבה פרטים קטנים לא מופיעים והדיוק שלה אינו גדול. במפות אלה משתמשים בעיקר לניווט על פני מרחקים גדולים ואילו לתאי שטח קטנים (של קילומטרים ספורים) רצוי, לא חובה, להשתמש במפות מפורטות יותר, כמו למשל מפות בקנה מידה 1:25,000 או אף יותר מפורטות.
אחרי ההרצאה הארוכה הזו, בואו ניגש למלאכת המיקום.
2. מדידת האזימוט אל הנקודות הנבחרות
1. החזיקו את המצפן בצורה אופקית ויציבה כך שמחט המצפן תנוע בחופשיות.
2. כוונו את חוגת המצפן כך שקוי היחוס יהיו מקבילים למחט - בכיוון צפון-דרום.
3. החזיקו את חוגת המצפן היטב סובבו משטח המצפן, עד שחץ ההתקדמות יצביע בדיוק על הנקודה הראשונה שזיהיתם (נקודה א') בשטח
הניחו את המצפן על גבי המפה ו:
1. הצפינו את המפה כך שחלקה העליון יהיה לכיוון צפון בדיוק
הניחו את המצפן כך שמרכז הצלע הצרה יהיה על הנקודה שזיהתם בשטח וקוי היחוס בכיוון צפון דרום יחד עם כיוון המפה.
ציירו נקודה בצלע הצרה הנגדית
הסירו את המצפן וציירו קו בין הנקודה שזיהיתם בשטח לבין הנקודה שציירתם זה עתה, במרכז הצלע הנגדית.
חזרו על התהליך לגבי נקודת מזוהה נוספת בשטח:
מפגש קוים על המפה היא נקודת מיקומכם המדויקת ("FIX"):
ניווט בשטח
ללא כל קשר ל"איפה אנחנו", אנחנו רוצים ללכת צפונה. צפונה זה הכי קל – פשוט נתקדם לפי הכיוון עליו מורה מחט המצפן.
אם נרצה להתקדם לכיוונים אחרים, נפעל לפי הכללים שמיד אציין.
נתחיל בניווט בסיסי וקל:
נניח שנרצה להתקדם לכיוון צפון מזרח.
ראשית, סובבו את חוגת המצפן כך שזוית צפון מזרח (45 מעלות) בחוגה תהיה בדיוק בכיוון חץ ההתקדמות.
אחזו את המצפן בצורה מאוזנת כך שמחט המצפן תנוע בחופשיות עד שתיעצר.
כעת, הסתובבו ביחד עם המצפן שבידכם עד שמחט המצפן תתישר במקביל לפסי היחוס.
חשוב מאוד להקפיד בשלב זה שכיוון הצפון עליו מורה המחט, תצביע בדיוק לאות המציינת את הצפון (N) בחוגת המצפן.
בשלב זה, אם נתקדם בכיוון חץ ההתקדמות, אנו הולכים בדיוק לכיוון צפון מזרח!
טיפ: למתחילים שבינינו אני מציע לבדוק את מיקום השמש כדי לאמת שבאמת אתם מתקדמים לכיוון הנכון. אם אתם רוצים לנוע צפונה והשמש בפניכם – משהו כאן לא בסדר!
לפי השלבים שתיארתי נוכל לנוע לכל כיוון שנבחר מבלי לנוע במעגלים. פשוט יש לכוון את חוגת המצפן עם חץ ההתקדמות וזהו!
כל זה טוב ויפה אבל אנו נעים בדרך כלל בשטחים לא מוכרים ורוצים להיעזר במפה.
לשם כך, ניעזר במפה בקנה מידה של לפחות 1:50000 ונלמד טכניקה נוספת כעת.
בטכניקה זו ננווט בעזרת המצפן והמפה כדי להתקדם על פיה ולא על פי ה"חוש".
מטרתנו, במקרה זה, להגיע מצומת דמון (בצפון מזרח המפה) אל עין אלון. שמענו שיש שם יופי של מעיין.
שלב ראשון: הגדרת ציר הניווט
נפרוס את המפה, ונניח את המצפן על גבה, כך שהצלע הארוכה של משטח המצפן יציין את ציר התנועה בין המוצא שלנו לנקודת היעד. במצב זה, חץ ההתקדמות יורה לכוון התקדמות הרצוי של ציר הניווט.
שימו לב שחוגת המצפן ופסי היחוס אינם מורים לכיוונים הנכונים. סבלנות, מיד נטפל בזה.
שלב שני: הגדרת כיוון ההתקדמות במצפן
קודם כל – נצפין את המפה.
נסובב אותה כך שקוי האורך (צפון – דרום) המסומנים עליה יהיו בדיוק בכיוון אליו מורה חץ הצפון שבמצפן ונסובב גם את חוגת המצפן עד שפסי היחוס יצביעו לכיוון צפון, במקביל לצפון המפה. שימו לב שאת משטח המצפן לא נסובב. הוא יישאר צמוד למפה על הקו שמחבר בין מיקומינו לבין יעד ההליכה (כמו שעשיתם בשלב הראשון)
שלב שלישי: הליכה בציר הניווט
כעכשיו אפשר להוריד את המפה ומה שעלינו לעשות כעת הוא להתקדם בשטח לפי חץ ההתקדמות. הדגש כאן הוא שמירה אדוקה על כך שמחט המצפן תמיד תהיה מיושרת עם פסי היחוס שבחוגת המצפן תוך שאנו נעים בכיוון חץ ההתקדמות. פשוט, לא?
טיפ: כל פרק זמן מסוים או לחליפין, כברת דרך אותה תעשו, חפשו אוביקט בשטח (עץ, סלע, עמוד וכו') שנמצא בדיוק בכיוון ההתקדמות המתוכנן. נועו לעברו וחפשו את האוביקט הבא. בצורה זו תבטיחו לעצמכם שלא תסטו מהנתיב.